חלוקת עוגת הזמן(ניצול הזמן בצורה טובה יותר).

 122.

בעוד 122 ימים אני אמור לזנק למרוץ סובב עמק. מדובר במרוץ אולטרה מרתון, המקצה שאותו אעשה הוא מקצה ה- 100 ק״מ, בתור אחד שעשה את המקצה הזה בעבר, אני יודע במה הוא כרוך ומה אני צריך לעשות בשביל להגיע אליו מוכן. בנוסף, בתור אחד שעשה אותו לפני שנתיים, אני יודע גם שלא באתי מספיק מוכן. המטרה היא לעשות את ה-100 ק"מ בפחות מ-13 שעות. על הסיבה לכך אפרט בפעם אחרת. מדובר בסך הכל באזור שבעה עשר שבועות וזה מה שחשוב לי בהם ולכם חייב להיות חשוב תמיד ובמיוחד לפני תחרויות שקבעתם לעצמכם.

חלוקת עוגת הזמן

זמן הוא האויב הכי גדול של הקיום, אין דבר שעומד בפני הזמן הוא משמיד את הכל ולא משאיר אחריו דבר מלבד קיומו האינסופי, עובדה מעניינת כולם יודעים חלק מהכוכבים שאנו רואים בלילה אינם קיימים ובעצם מדובר על האור שמגיע מהכוכב עצמו באיחור כמה שנות אור(שנת אור = 9,460,730,472,580.8 קילומטר, שזה בעצם יותר מכל אולטרה מרתון) ואם הזמן מסוגל להשמיד כוכבים כנראה הוא מסוגל להשמיד יותר מכך. אויב אויבי הוא חברי, ובמקרה של זמן, האויב שלו הוא ניצול זמן. אף אחד לא אוהב שמנצלים אותו, וכך גם הזמן. הוא מעדיף לחמוק בין האצבעות שלנו ללא האפשרות שנוכל לתפוס אותו, להשתלט עליו, ולנצל אותו לטובתנו. אלו הן כמה דרכים פשוטות כיצד אפשר לנצל אותו:

• ללכת לישון מוקדם, להתעורר מוקדם ולהרביץ עבודה: רוב הסיכוי שבשעה או שעתיים לפני שאתם הולכים לישון, אתם מוצאים את עצמכם על הספה בסלון או מול המחשב, "נחים" ומגיעים עד למצב שאתם עייפים ועוד שנייה נרדמים. זה הזמן ללכת לישון. זה מצחיק כי הייתי בטוח שהדרך הטובה ביותר לנוח היא לישון. אז לכו לישון מוקדם יותר מהרגיל, תנוחו כמו שצריך. אם תהיו ילדים טובים ותלכו לישון מוקדם, כנראה תוכלו להגיע לתוצאה שבה אתם מתעוררים מוקדם ולא עייפים. למה כל כך חשוב לנו להתעורר מוקדם? אני אחסוך לכם קריאה של הספר המייגע שנקרא "מועדון ה-5 בבוקר" של רובין שארמה, ואסכם את זה בקצרה: רוב העולם מתעורר הרבה יותר מאוחר, ורוב המשימות השגרתיות שלכם בחיים מופיעות באזור 7 בבוקר. לכן, ברגע שאתם קמים מוקדם יש לכם את הזמן לעצמכם ולמשימות שאותן אתם רוצים לבצע כשאתם עוד ערנים. במיוחד במזג האוויר הישראלי, לרוץ ב-6 בבוקר הרבה יותר נוח מאשר בכל שעת צהריים או בוקר אחרת. אם בכל זאת אתם רוצים ללכת לישון מוקדם ולא מצליחים להירדם, אתם מוזמנים לקרוא את הספר של רובין שארמה.

• תוך כדי, טוב יותר: כבר כולם הבינו שמשהו לא בסדר אתכם. אתם מלאי מוטיבציה וכולם בטוחים שאולי בארוחת הערב אכלתם פטריה (ולא מסוג שמפיניון). והנה ההזיה: קמתם בחמש בבוקר, הפעלתם את הקומקום כי לא חשבתם שאי פעם הקפה של הבוקר יהיה מגיע לכם כמו ברגע הזה. בזמן שהקומקום מתחמם, אל תבהו בו כאילו הוא מושיע שעתיד להגיד את דברו. רדו ל-5 שכיבות סמיכה או 20 כפיפות בטן או משהו בסגנון, אבל תעשו משהו תוך כדי. זה נשמע טיפשי, אבל תוך שבועיים תעשו את זה מתוך הרגל וגם תרגישו כמה זה קל ככל שאנחנו עושים את אותה פעולה שוב ושוב. ככל שנעשה אותה יותר זמן, אנחנו נהיה טובים יותר בה. צריכים לרדת במעלית או לחכות לה? במקום זה תתחילו פשוט לרדת במדרגות, במיוחד אם מדובר במספר קטן של קומות. כן, בכוונה אני אומר לרדת כי לעלות דורש יותר מאמץ מאשר לרדת. זה הרבה יותר קל לביצוע, ובאופן מפתיע יתכן שתהיו למטה יותר מהר מאלה שחיכו למעלית. חשוב שתמצאו בכל דבר שגרתי בחיי היום יום שלכם דרך לעשות דברים תוך כדי, כאלה אשר יכולים לקדם אתכם. במיוחד אם אתם נמצאים במצב שבו אתם צריכים "לחכות" למשהו, תמצאו משהו טוב יותר לעשות. טוב יותר ותוך כדי, הגעתם ב-10 דקות מוקדם יותר לתחנת האוטובוס והתחנה הבאה נמצאת במרחק של 6 דקות הליכה ממכם. תלכו אליה כך גם תעשו משהו וגם לא תצטרכו לחכות יותר מדי לאוטובוס.

• הכינו מראש וקבעו מראש: התירוץ הטוב ביותר שאנחנו דואגים להשתמש בו הוא "אין זמן". זה יפה שהתעוררתם ב-5 בבוקר, באמת כל הכבוד. אבל חיפשתם את מכנס הריצה שלושים דקות, ומה עכשיו? תצאו לרוץ רק 10 דקות? אין סיכוי. מה פתאום? בטח תנסו כבר מחר. זמן הוא משמיד העולמות, החלומות והרצונות. לכן, תדאגו להכין את הכל מראש לקראת הדבר שאותו אתם לא רוצים לעשות. בכך, רמת ההתנגדות שלכם לבצע אותו תהיה נמוכה יותר. כי ברגע שהתעוררתם ועל הספה כבר מונחים בגדי הריצה, חסכתם לעצמכם כבר תירוץ אחד ללמה לא לעשות את מה שאתם צריכים ואת החיפוש האינסופי של מכנס הריצה שנעלם בזמן שהכי נוח לכם שיעלם. קבעו מראש. תכתבו ביומן, תמצאו זמן בשביל זה קבלו את זה כעוד משימה שעליכם לעשות ואתם לא יכולים שלא לבצע אותה, תספרו לחברים ולמשפחה במידה שידעו ושגם אתם יודעים שזאת משימה שתצטרכו לעשות ולבצע. תגידו לחבר מהעבודה: "היום ב-8 בערב אני יוצא לרוץ." ברגע שאתם קובעים עובדה וזמן מסוים, יהיה לכם הרבה יותר קשה להפר אותה, שכן ההפרה תרגיש לכם ככישלון. לכן, תקבעו את זה ואל תהפכו את זה כדרך אגב. בצורה הזאת יהיה לכם הרבה יותר קל להתמיד.

• תתעסקו בשלכם: כן, יתכן ותרגישו קצת אגואיסטים, אבל כמות הזמן שאנשים אחרים לוקחים מכם הוא עצום. אולי אתם אנשים שרגילים לעזור וזה "חלק מכם", ורוב הסיכוי שאם אתם אכן כאלה, אתם גם "מובנים מאליו" בשביל אותם האנשים שאתם עוזרים להם תמיד. אין כמו משהו שיגרום לאנשים להיזכר בכם ולהעריך אתכם כמו קצת לרדת להם מהרדאר. תתעסקו בשלכם, תתחילו אתם לשפר את עצמכם. אגב, אתם כנראה אנשים מקסימים, אז בואו תאפשרו לעצמכם להשיג עוד תכונות טובות. ברגע שמתפנה לכם הזמן הזה, תוכלו להתעסק בדברים החשובים לכם. אף אחד לא מת מלשמוע "לא".