רוחות מלחמה

אז מה עושים כשהכל משתנה?

לא תמיד ניתן לסלול את החיים לפי מה שהיית רוצה שיהיו ולכן למרות ההתניות שלי הצלחתי למלא אחר כמה חובות במשך יותר מ- 40 יום והם:

1. לרוץ כל יום לפחות 2 ק"מ.
2. להתקלח רק במים קרים.
3. לעשות לא פחות מ 35 ק"מ מצטבר שבועי.
4. לעשות לפחות 12 אלף צעדים ביום.

מדובר בארבע מתוך חמש כאשר הדרישה החמישית הייתה לקום כל יום ב- 5:30 בבוקר, הסיבה לצערי שבזה לא הצלחתי לעמוד היא עקב כך שהריצה עצמה הרבה מהפעמים התרחשה בשעות הערב גם בגלל העבודה וגם בגלל עומסי החום השונים.

ובכל זאת למה רק למשך 40 יום ולא חודשיים שהייתי אמור לעשות?
הסיבה לכך הא שאת הפוסט הזה אני כותב בזמן שירות מילואים פעיל בצפון, לחיות בישראל בשנת 2024 זה לא קל והאי וודאות המוחלט מצליח להשתלט על החיים של כולם לא מעט.
הוקפצתי למילואים ב1 לאוקטובור מה שהשאיר לי טווח של חודש עד התחרות אבל כמובן עקב המצב הביטחוני גם תאריך התחרות השתנה ונקבע ל 5.12.24. מה שמאשיר לי 45 ימים עד התחרות מיום כתיבת שורות אלו.

היחידה שבה אני משרת היא יחידה קרבית פעילה אך רכובה כלומר הרבה פעילות אך רוב הדברים נעשים בישיבה והסיבה היחידה שבגללה אני מזיע היא עצם העובדה שאני לובש ציוד מיגון כגון קרמי וקסדה.
רמת הפעילות שלי ירדה משמעותית מההכנות לתחרות ממוצע הצעדים פחות מ- 9 אלף צעדים ליום ולגבי מינימום של 2 ק"מ ביום לא ניתן בכלל לדבר.